קשר רנט א קאר בע"מ נ' דבאח ואח'

פסק דין

זוהי תביעה בגין נזק שנגרם למכונית בתאונה. נסיבות האירוע תוארו ע"י הנתבע 1. הוא העיד שנסע בכפר דיר-אל-אסד, במעלה כביש דו-סטרי המחולק ע"י קו מרוסק. לימינו חנתה לצד המדרכה מכונית כשלצידה סימון אדום-לבן. לא רק שהיא חנתה במקום אסור לחניה, אלא שגם עמדה בניגוד לכיוון התנועה. הוא החל לעקוף אותה, במהירות 40-45 קמ"ש, ואז הבחין במכונית ספארי GMC נוסעת מולו במהירות בנתיב שלשמאלו (הוא נתיב העקיפה המיועד). כדי למנוע התנגשות הוא סטה ימינה והתנגש במכונית החונה. נהג המכונית החונה שהה באותו זמן בבנק הסמוך וכלל לא ראה את האירוע ואכן, כך הוא גם מסר לב"כ התובעת ולכן גם לא זומן להעיד.

לבית-המשפט הוגשו מספר תמונות שבהן נראות המכוניות המעורבות בתאונה. רואים בהן שמכונית התובעת אכן חונה בניגוד לכיוון הנסיעה לצד מדרכה. רואים גם שהמדרכה מסומנת באדום ולבן, אך דווקא לצד מקום החניה של המכונית סימון זה אינו ברור (גם בשל צל) – אף שבדוחק ניתן להבחין בו. מתוך ההקשר התחבורתי, נראה שצודק הנתבע 1 בתיאורו את עמידת מכונית התובעת שם כיוצרת סיכון. עם זאת, נראה שיציאתו לעקיפה בצורה מסוכנת תרמה אף היא להתרחשות התאונה: מי שיוצא לעקיפה חייב לוודא שהוא עוקף בדרך פנויה. נראה שהנתבע 1 יצא לעקיפה מהירה מדי וכך העמיד עצמו בפני מצב של "חוסר ברירה" – כשהחלופות היו התנגשות במכונית החונה או המכונית שבאה מולו. אילו ביצע את העקיפה בדרך זהירה יותר היתה התאונה נמנעת. בנסיבות אלה מצאתי לנכון לחלק את האחריות לאירוע בין שני המעורבים.

התביעה מתקבלת. הנתבעים ישלמו לתובעת סך 6525 ₪ הנושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל וכן שכ"ט עו"ד בסך 1250 ₪ והאגרה ששולמה.

ניתן היום, י' אב תשע"ג, 17 יולי 2013, בהעדר הצדדים.